השבוע פרסם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), בשיתוף פעולה עם ארגון הבריאות העולמי, את הדו"ח העולמי הראשון שלו על היבטי בטיחות המזון של מוצרים מבוססי תאים.
הדו"ח שואף לספק בסיס מדעי איתן להתחלת ביסוס מסגרות רגולטוריות ומערכות יעילות להבטחת בטיחותם של חלבונים חלופיים.
קורינה הוקס, מנהלת חטיבת מערכות המזון ובטיחות המזון של ארגון המזון והחקלאות (FAO), אמרה: "FAO, יחד עם ארגון הבריאות העולמי, תומכת בחבריה על ידי מתן ייעוץ מדעי שיכול להיות שימושי עבור רשויות המוסמכות לבטיחות מזון לשימוש כבסיס לניהול סוגיות שונות של בטיחות מזון".
בהצהרה, מסר ה-FAO: "מזונות מבוססי תאים אינם מזונות עתידניים. יותר מ-100 חברות/סטארט-אפים כבר מפתחים מוצרי מזון מבוססי תאים המוכנים למסחור וממתינים לאישור."
הדו"ח קובע כי חידושים אלו במערכת המזון נובעים מ"אתגרי מזון אדירים" הקשורים לאוכלוסיית העולם שתגיע ל-9.8 מיליארד בשנת 2050.
מכיוון שחלק ממוצרי המזון מבוססי התאים כבר נמצאים בשלבי פיתוח שונים, הדו"ח קובע כי "חשוב להעריך באופן אובייקטיבי את היתרונות שהם עשויים להביא, כמו גם את כל הסיכונים הכרוכים בהם - כולל חששות בנוגע לבטיחות ואיכות המזון".
הדו"ח, שכותרתו "היבטי בטיחות מזון של מזון מבוסס תאים", כולל סינתזה ספרותית של סוגיות טרמינולוגיה רלוונטיות, עקרונות של תהליכי ייצור מזון מבוסס תאים, הנוף הגלובלי של מסגרות רגולטוריות, ומחקרי מקרה מישראל, קטאר וסינגפור "כדי להדגיש היקפים, מבנים והקשרים שונים סביב מסגרות הרגולטוריות שלהן למזון מבוסס תאים".
הפרסום כולל תוצאות של התייעצות מומחים בראשות ארגון המזון והחקלאות (FAO) שנערכה בסינגפור בנובמבר בשנה שעברה, שם נערך זיהוי מקיף של סיכוני בטיחות מזון – זיהוי הסיכונים הוא הצעד הראשון בתהליך הערכת הסיכונים הרשמי.
זיהוי הסיכונים כיסה ארבעה שלבים בתהליך ייצור המזון מבוסס התאים: איסוף תאים, גידול וייצור תאים, קצירת תאים ועיבוד מזון. מומחים הסכימו כי בעוד שסיכונים רבים כבר ידועים היטב וקיימים באותה מידה במזון המיוצר באופן קונבנציונלי, ייתכן שיהיה צורך להתמקד בחומרים, בתשומות, במרכיבים - כולל אלרגנים פוטנציאליים - ובציוד הספציפיים הייחודיים יותר לייצור מזון מבוסס תאים.
למרות ש-FAO מתייחס ל"מזונות מבוססי תאים", הדו"ח מכיר בכך ש"מעובד" ו"מתורבת" הם גם מונחים הנפוצים בתעשייה. FAO קורא לגופים הרגולטוריים הלאומיים לקבוע שפה ברורה ועקבית כדי לצמצם תקשורת שגויה, שהיא חיונית לתיוג.
הדו"ח מציע כי גישה פרטנית להערכת בטיחות מזון של מוצרי מזון מבוססי תאים מתאימה, שכן למרות שניתן לעשות הכללות לגבי תהליך הייצור, כל מוצר יכול להשתמש במקורות תאים שונים, פיגומים או מיקרו-נשאים, הרכבי מצע תרבית, תנאי גידול ותכנון ריאקטורים.
כמו כן, נקבע כי ברוב המדינות, ניתן להעריך מזונות מבוססי תאים במסגרת מסגרות קיימות של מזון חדשני, תוך ציטוט התיקונים של סינגפור לתקנות המזון החדשני שלה כדי לכלול מזונות מבוססי תאים ואת ההסכם הרשמי של ארה"ב בנושא דרישות תיוג ובטיחות למזון העשוי מתאים מתורבתים של בעלי חיים ועופות, כדוגמאות. נאמר כי משרד החקלאות האמריקאי הצהיר על כוונתו לגבש תקנות בנושא תיוג מוצרי בשר ועוף שמקורם בתאים מן החי.
על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), "כיום קיימת כמות מוגבלת של מידע ונתונים על היבטי בטיחות המזון של מזונות מבוססי תאים כדי לתמוך ברגולטורים בקבלת החלטות מושכלות".
הדו"ח מציין כי יצירת נתונים ושיתוף רבים יותר ברמה הגלובלית חיוניים ליצירת אווירה של פתיחות ואמון, כדי לאפשר מעורבות חיובית של כל בעלי העניין. כמו כן, נאמר כי מאמצים משותפים בינלאומיים יועילו לרשויות שונות המוסמכות לבטיחות מזון, במיוחד אלו במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, לאמץ גישה מבוססת ראיות להכנת כל פעולה רגולטורית נחוצה.
המסכם בקביעה כי מלבד בטיחות מזון, תחומים אחרים כגון טרמינולוגיה, מסגרות רגולטוריות, היבטים תזונתיים, תפיסת הצרכן וקבלתו (כולל טעם ומחיר) חשובים לא פחות, ואולי אף חשובים יותר, מבחינת החדרת טכנולוגיה זו לשוק.
עבור התייעצות מומחים שנערכה בסינגפור בין ה-1 ל-4 בנובמבר בשנה שעברה, פרסם ארגון המזון והחקלאות של המזון והחקלאות (FAO) קול קורא גלובלי פתוח למומחים בין ה-1 באפריל ל-15 ביוני 2022, במטרה להקים קבוצת מומחים בעלי תחומי מומחיות וניסיון רב-תחומיים.
בסך הכל הגישו 138 מומחים מועמדות, ופאנל מיון עצמאי בחן ודירג את הבקשות על סמך קריטריונים שנקבעו מראש – 33 מועמדים נכנסו לרשימה הקצרה. מתוכם, 26 מילאו וחתמו על טופס 'התחייבות סודיות והצהרת אינטרסים', ולאחר הערכת כל תחומי העניין שנחשפו, מועמדים ללא ניגוד עניינים לכאורה פורטו כמומחים, בעוד שמועמדים בעלי רקע רלוונטי בנושא, אשר עלולים להיחשב כניגוד עניינים פוטנציאלי, פורטו כאנשי משאבים.
מומחי הפאנל הטכני הם:
אניל קומאר אנאל, פרופסור, המכון הטכנולוגי האסייתי, תאילנד
ויליאם צ'ן, פרופסור מנוסה ומנהל מדעי המזון והטכנולוגיה, אוניברסיטת נניאנג הטכנולוגית, סינגפור (סגן יו"ר)
דיפאק צ'ודהורי, מדען בכיר בטכנולוגיית ייצור ביולוגי, המכון לטכנולוגיית עיבוד ביולוגי, הסוכנות למדע, טכנולוגיה ומחקר, סינגפור
lSghair Chriki, פרופסור חבר, Institut Supérieur de l'Agriculture Rhône-Alpes, חוקר, מכון המחקר הלאומי לחקלאות, מזון וסביבה, צרפת (סגן יו"ר קבוצת עבודה)
lMarie-Pierre Ellis-Oury, עוזר פרופסור, Institut National de la Recherche Agronomique et de L'Environnement ו-Bordeaux Sciences Agro, צרפת
ירמיהו פאסאנו, יועץ מדיניות בכיר, מנהל המזון והתרופות של ארצות הברית (יו"ר)
מוקונדה גוסוואמי, מדען ראשי, המועצה ההודית למחקר חקלאי, הודו
ויליאם הולמן, פרופסור ויו"ר, אוניברסיטת ראטגרס, ארה"ב
ג'פרי מורירה קאראו, מנהל אבטחת איכות ופיקוח, לשכת התקנים, קניה
lMartín Alfredo Lema, ביו-טכנולוגי, האוניברסיטה הלאומית של קווילמס, ארגנטינה (סגן יו"ר)
רזה אוביספור, פרופסור משנה, המכון הפוליטכני ואוניברסיטת המדינה של וירג'יניה, ארה"ב
כריסטופר סימונטלה, קצין בכיר לבטיחות ביולוגית, הרשות הלאומית לבטיחות ביולוגית, זמביה
ליונגנינג וו, מדען ראשי, המרכז הלאומי להערכת סיכוני בטיחות מזון, סין
זמן פרסום: 04-12-2024