ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, חשף את האסטרטגיה הלאומית הראשונה לביטחון תזונתי של המדינה, תוכנית לעשר שנים המגובה במימון של יותר מ-3 מיליארד דולר קנדי (כ-2.1 מיליארד דולר).
הממשלה הפדרלית מסרה כי האסטרטגיה נועדה להתמודד עם עליות מחירי המזון, פגיעויות בשרשרת האספקה ולחצים גוברים על מערכות המזון הקשורים לשיבושים בסחר העולמי, מתחים גיאופוליטיים ושינויי אקלים.
על פי הממשלה, קנדה נותרה אחת מיצואניות המזון החקלאי הגדולות בעולם, אך הצרכנים ממשיכים להתמודד עם מחירי מכולת מהגבוהים ביותר מבין מדינות ה-G7. גורמים רשמיים הדגישו גם חששות בנוגע לתחרות מוגבלת במגזר קמעונאות המכולת ותלות יתר על המידה בספקים זרים.
האסטרטגיה בנויה סביב ארבע סדרי עדיפויות: הגברת התחרות בקמעונאות המכולת, הרחבת ייצור המזון המקומי, הגברת ייצור הפירות והירקות לאורך כל השנה והפחתת חסמים רגולטוריים בשרשרת האספקה החקלאית.
כחלק מהמאמצים לשיפור התחרות, הממשלה תשקיע מיליארד דולר קנדי (כ-715 מיליון דולר) בתשתיות מזון, כולל מסופי מזון חדשים ומורחבים ומרכזי הפצה שנועדו לסייע למכולת עצמאית לגשת למוצרים במחירים תחרותיים מבלי להסתמך על רשתות קמעונאיות גדולות.
הממשלה תקצה גם כמעט 130 מיליון דולר קנדי (כ-93 מיליון דולר) ללשכת התחרות ולבית הדין לתחרות כדי לחזק את החקירות בנוגע לפרקטיקות אנטי-תחרותיות.
כדי לתמוך בייצור מזון מקומי, קנדה תקים קרן מימון חדשה לפרויקטים חקלאיים-מזון בסך מיליארד דולר קנדי באמצעות Farm Credit Canada, שתספק הון ראשוני לעסקים המעוניינים להרחיב את כושר עיבוד המזון.
קרן נוספת לביטחון תזונתי בסך 150 מיליון קנדי (כ-107 מיליון דולר) תסייע לעסקים קטנים ובינוניים לשדרג ציוד המשמש לגידול, ייצור ועיבוד מזון, בעוד שקרן שיתופית לחדשנות במזון בסך 100 מיליון קנדי (כ-71.5 מיליון דולר) תתמוך בהרחבת פעילויות עיבוד מזון חקלאי.
האסטרטגיה כוללת גם השקעה של 750 מיליון קנדי (כ-536 מיליון דולר) להגדלת הייצור השנתי של פירות וירקות באמצעות חממות, חוות אנכיות ומערכות חקלאיות אחרות בסביבה מבוקרת.
בנוסף, הממשלה מתכננת לחדש את התקנות החקלאיות, להאיץ את אישורי הזרעים, מזון לבעלי חיים, דשנים ומוצרים וטרינריים, ולהפחית את הנטל המנהלי על חקלאים ויצרני מזון.
כמו כן, יוטלו צעדים שיסייעו לעסקי מזון בעלי רישיון פרובינציאלי לעמוד ביתר קלות בדרישות הפדרליות ולמכור מוצרים מעבר לגבולות פרובינציונליים וטריטוריאליים.
קרני אמר: "קנדה היא אחת מיצרניות המזון הגדולות בעולם. אבל יותר מדי ממה שאנחנו מגדלים מעובד במקומות אחרים, ויותר מדי קנדים עדיין מסתמכים על מזון מיובא במחירים גבוהים יותר. חקלאים קנדים ראויים ליותר אפשרויות למכור את תוצרתם, וקנדים ראויים ליותר אפשרויות היכן לקנות את מזונם."
"האסטרטגיה הלאומית לביטחון תזונתי הראשונה אי פעם של קנדה תעזור לגדל ולעבד יותר מזון כאן ולתת יותר קנדה לצלחות הקנדיות - להפחית עלויות, ליצור מקומות עבודה ולבנות מערכת מזון עמידה יותר, תחרותית יותר ויותר משלנו."
הית' מקדונלד, שר החקלאות והמזון האגרי של קנדה, הוסיף: "אסטרטגיית הביטחון התזונתי הלאומית נועדה להעניק לקנדים אפשרויות בחירה, שליטה וגישה גדולים יותר למזון מקומי במחיר סביר. באמצעות גישה זו של "תוצרת קנדה", נעבד יותר ממה שהחקלאים שלנו מגדלים כאן בבית, ניצור מקומות עבודה, נניע צמיחה כלכלית ונחזק את יכולת העצמאות של קנדה למזון."
"על ידי צמצום הבירוקרטיה וסיוע לעסקים חדשניים להניע פרויקטים מהר יותר, נפתח הזדמנויות חדשות עבור חקלאים, מעבדי מזון ויזמים ברחבי מגזר המזון החקלאי."
לצד האסטרטגיה, הממשלה הכריזה על צעדים נוספים לתמיכה במחיר סביר של מזון ובייצור מקומי, כולל 20 מיליון דולר קנדי (כ-14.3 מיליון דולר) לבנקי מזון וארגוני מזון קהילתיים, הקלות מס לפיתוחי חממות חדשים או מורחבים, תמיכה מחודשת במגזר הדיג של קנדה ורפורמות בתוכנית Nutrition North Canada שמטרתן לשפר את הגישה למזון ובמחיר סביר בקהילות הצפוניות.
זמן פרסום: 24 ביוני 2026
